היכרות עם התולעים האדומות

מי הן התולעים האדומות

תולעים אדומות (Eisenia fetida) ידועות כמפרקות פסולת אורגנית בצורה יעילה ומהירה, והופכות אותה חזרה לחומר אורגני איכותי שיכול לשוב אל האדמה ממנה בא. יש מגוון רחב של תולעים שמפרקות פסולת, אבל אף אחת מהן אינה עולה בסגולותיה על התולעת האדומה.

כן כן, אלה אותן תולעים שאולי הכרתם בעבר בשם "תולעי קליפורניה" (red california).

זה לא שלשול הגינה

חשוב להדגיש שזה לא שלשול הגינה הישראלי המוכר. למרות הדמיון הרב, יש ביניהם כמה הבדלים מהותיים:

• זמן הפעילות: שלשול הגינה ישן שנת חורף, ואילו הפועלות האדומות שלנו פעילות בכל ימות השנה.
• מקום הפעילות: השלשול הישראלי פעיל מפני הקרקע ועד כמטר עומק, ואילו התולעים האדומות פעילות בעיקר בעשרים הסנטימטרים העליונים.

למה כדאי להוסיף אותן למיכל הקומפוסט

היתרון בשדרוג מיכל הקומפוסט בעזרת תולעים אדומות הוא שילוב של קלות הגידול, הקטנה מהירה יותר של נפח הפסולת במיכל, והפיכת הפסולת האורגנית להומוס – דשן אורגני שעולה באיכותו על הקומפוסט שנוצר בלי תולעים.

יתרון נוסף הוא החוויה המשפחתית: חיפוש התולעים יחד עם הילדים, מילוי עציצים משותף, והעניין שזה יוצר גם אצל החברים של הילדים. קציר ההומוס והפרדתו מהתולעים הם עוד הזדמנות לעיסוק משפחתי וסביבתי.

התולעים האדומות סתגלניות מאוד. הן מסתדרות במקומות חמים וקרים, מוצלים ושמשיים, בלחות גבוהה ובלחות דלה. מובן שלתנאים יש השפעה מכרעת על קצב ההתפתחות שלהן, אבל הגמישות הגדולה מאפשרת לגדל אותן כמעט בכל בית. ובזכות הרתיעה שלהן מאור והצורך בלחות, הן נשארות בבית הגידול שסיפקתם להן: כל מקום יבש, מואר או חם מדי ירחיק אותן וישאיר אותן במיכל.

איך מתחילים

משפט הבהרה קטן לפני הכל: תולעים אדומות אינן בררניות בכלל. הן יגדלו כמעט בכל מקום וייצרו הומוס כחלק טבעי מחייהן. לא משנה אם המיכל גדול או קטן, גבוה או נמוך, בתוך הבית או מחוצה לו.

אבל – ויש אבל – ככל שהתנאים טובים יותר והמיכל מתאים יותר, יהיה טוב יותר לתולעים, ונוח יותר לכם למצות את ההומוס ואת הנוזלים שמתנקזים ממנו, שנקראים בצדק "תה הומוס".

באיזה מיכל לגדל

• בבית: אנחנו ממליצים להתחיל עם עציץ גינה פשוט, עם אפשרות לניקוז נוזלים.
• בגינה: מיכל קומפוסטר ללא תחתית, מאלה שנמכרים בחנויות, או עציץ גדול.
• למי שרוצה דשן נוזלי: מיכל עם ברז קטן בתחתיתו, לניקוז עודפי הנוזלים.

יש גם מיכלי גידול מקצועיים שמקלים על הפרדת ההומוס מהתולעים. אנחנו מודים שמעולם לא השתמשנו במיכל כזה, ולא הרגשנו בחסרונו.

הכנת המיכל

1. בתחתית המיכל שימו שכבה של עיתונים, רצועות על גבי רצועות. מצאנו במחקר מעמיק שהחיבה של תולעים אדומות לעיתונים גדולה מאוד, ללא קשר לאיכות הכתבה.
2. מעל העיתונים שימו מעט אדמה.
3. הוסיפו את התולעים יחד עם האדמה שאיתה הגיעו אליכם.
4. אפשר להתחיל מיד להוסיף פסולת אורגנית: שאריות סלט, כסחת דשא וכדומה.

זהו, המיכל מוכן. ועכשיו – סבלנות. התולעים צריכות להתרבות כדי שהתהליך יהיה מהיר במיוחד.

רוצים לדעת מה מותר ומה עדיף שלא להכניס? הורידו את דף המידע "רצוי ולא רצוי בערימת התולעים".

תולעים בחבית שתילה

חבית אנכית, חבית ורטיקלית, חביתות – כולן אותה הגברת בשינוי אדרת. יש שמשמשות לנוי, יש לפרי, ויש שמשלבות פירות עונה עם פרחים. ברובן יש גם פתרון מיחזורי: צינור עבה ומחורר במרכז, שאליו מכניסים שאריות אורגניות. הפסולת המתפרקת, יחד עם מי ההשקיה, מעשירה את האדמה בשאר החבית.

יש חבית, יש פסולת אורגנית, יש השקיה. לא מרגישים שחסר משהו כדי להפוך את הטוב הזה למצוין? נכון – תולעים אדומות. הן יאווררו את הקרקע, ייצרו מחילות עדינות שהשורשים יתפתחו בהן, יעבדו מהר יותר את הפסולת ויפזרו הומוס בכל החבית. כשיהיו ממש רעבות, הן יחזרו לצינור האמצעי, שם מחכה להן הרקב המוכן, ומשם שוב יצאו לטייל ולהשביח את האדמה.

צידה לדרך לחבית המושלמת

• לחבית של 200 ליטר מומלץ להתחיל עם לפחות 120–180 תולעים.
• שימו את התולעים באמצע החבית, יחד עם המצע שאיתו הגיעו. בהמשך הן יטיילו בכל החבית – אל דאגה, הן לא מזיקות, רק עושות טוב.
• השאירו את הצינור פתוח מלמעלה. צינור סגור לא יאפשר מספיק חמצן, והפירוק יהיה ללא חמצן – כזה שמוציא ריחות לא נעימים ומייצר תוצר שאינו בריא לצמחים.
• צינור פתוח עשוי למשוך מעט חרקים מעופפים. אם יש הרבה, כסו את החלק העליון של הפסולת בחול או בעלים יבשים – החרקים מגיעים כדי להטיל ביצים במצע הלח.
• מה עוד התולעים רוצות? חושך – יש. רטיבות – דאגו להשקיה סדירה.

משלוח תולעים

גם אתם מגדלים ורוצים לשלוח תולעים לחברים? מהניסיון שצברנו, הדרך הטובה ביותר היא מסירה פיזית על ידי שליח. רוב המגדלים מסתפקים באיסוף מהבית או בהבאת התולעים ישירות ללקוח, וכך נשארים עם קשרים בסביבה הקרובה בלבד.

בתחילת הדרך שלחנו כמה חבילות, בימי קיץ חמים, בקופסאות פח של מטרנה. חלקן הגיעו במצב שלא ממש מאפשר ייצור הומוס, ובואו נאמר שגם לא במצב שאפשר להגדיר כבעל חיים. אחרי כמה לקוחות כועסים למדנו כמה לקחים:

• הקופסה: קופסת פלסטיק, לא פח – בעיקר בקיץ, כשלחום יש השפעה מכרעת. קופסאות סלטים משומשות הן הטובות ביותר.
• מועד השליחה: תמיד ביום ראשון בבוקר, כדי שהחבילה לא תמתין במחסן בלי מיזוג ואוורור במהלך הסופ"ש.
• מה שמים בקופסה: הומוס מוכן יחד עם התולעים, אף פעם לא תולעים בלי מצע.
• תנאים בקופסה: כמה חורים לאוורור, אדמה מעט לחה, ועטיפה שתשאיר את הקופסה חשוכה. בתנאים טובים הן אפילו לא ירגישו שעברו דירה.

שליחה של הומוס או תה הומוס פשוטה הרבה יותר, ואינה שונה מכל חבילה אחרת.