שאלות ומילון המגדל

בדרך כלל תוך כשבועיים, בתיאום איתכם. הזמן תלוי במרחק ובמזג האוויר – בימים חמים במיוחד אנחנו מעדיפים לחכות ליום נוח, כדי שהתולעים יגיעו במצב מצוין.

חבילה אחת של 65 תולעים מספיקה לעציץ או למיכל ביתי. לחבית שתילה של 200 ליטר אנחנו ממליצים על 120–180 תולעים. רוצים לראות כמה יהיו לכם בעוד שנה? נסו את מחשבון התולעים.

פסולת אורגנית, ובעדיפות פירות וירקות לא מבושלים. התולעים ניגשות למזון כשהוא מתחיל להירקב – גם תפוחים רקובים עם מעט עובש מתאימים להן. את הרשימה המלאה תמצאו בדף המידע "רצוי ולא רצוי בערימת התולעים".

העדיפות היא לפסולת לא מבושלת. אם מדי פעם נכנסים גם שאריות כאלה, זה לא נורא, וגם הן יהפכו בסוף להומוס איכותי.

כן, כמו כל פסולת אורגנית. המגבלות הן החומציות של הפירות, וזה שכשהם בראש הערימה הם מושכים הרבה זבובים. לגבי החומציות – כל עוד הריכוז לא גבוה, זה לא נורא. התולעים יודעות מתי להגיע לפסולת (כשהיא מתחילה להירקב) ומתי להתרחק (כשהחומציות גבוהה).

לא. התולעים אוכלות רקב בלבד ואינן מזיקות לצמחים. להפך – הן מדשנות ומאווררות את האדמה.

פסולת אורגנית מאווררת היטב הופכת לקומפוסט איכותי תוך שלושה חודשים עד חצי שנה, תלוי במזג האוויר, באוורור ובלחות. תולעת אדומה אוכלת כמחצית ממשקל גופה ביום, כך שכשיש הרבה תולעים זה די מהיר, וכשיש מעט זה לוקח יותר זמן. בערימה אידיאלית ומאווררת עם תולעים אדומות, התהליך לוקח בערך מחצית מהזמן לעומת ערימה בלי תולעים.

כן. יתושים וזבובים מגיעים כי הם מחפשים מצע לח להטלת ביצים. כיסוי הפסולת בעלים יבשים או באדמה חוסם את הגישה למצע הלח וגם מייבש מעט את הרטיבות.

הטיפ שלנו: במקום להוסיף אדמה או עלים, קחו קומפוסט או הומוס מוכן מהתחתית ושימו אותו מעל הפסולת החדשה. זה מונע יתושים וזבובים, וגם לוקח את הערימה ל"סיבוב נוסף" שמשפר את האדמה ומפרק את מה שעוד לא התפרק.

מרטיבים אותה במים. כמו הגוף שלנו שמתקרר בימים חמים בזכות ההזעה, גם המים שמתאדים מהערימה לוקחים איתם חום ושומרים עליה בטמפרטורה סבירה – ובדרך שומרים גם על הלחות שהתולעים צריכות. כדי לא לשכוח, אנחנו ממליצים לחבר טפטפת קבועה. כך תנאי הגידול יישארו טובים לאורך כל השנה. עוד על זה במה עושים בקיץ.

לא. התולעים חיות בחושך ובלחות, וכל עוד מחוץ למיכל התנאים שונים, הן לא ירצו לצאת. בתוך הבית תמיד יבש ומואר. בגינה, בחורף, לפעמים נמצא תולעים מחוץ למיכל, אבל תמיד במקומות חשוכים ומתחת לפני הקרקע. כלומר, אין סיכוי שהילדים יחלקו את המגלשה עם תולעים אדומות. ובקיץ, כשחם ויבש, הן בטח לא יעזבו את הבית הלח והקריר שלהן.

אם שומרים על התנאים הבסיסיים – לחות, טמפרטורה יציבה וחושך – ומזינים אותן ברקב אורגני, זה יכול להצליח. מהניסיון שלנו, קשה לטפל בהן כך לאורך זמן, ומיכל או ערימה מרוכזת עובדים הרבה יותר טוב.

כל עוד הערימה מושקית ולחה, הגזם היבש נרטב, נרקב ועם הזמן הופך למזון לתולעים. התולעים חיות בעיקר בעומק של 20–30 ס"מ, ועולות אל הרקב הטרי שנוסף מלמעלה. אם תציבו קומפוסטר חדש בצמוד, הן יעברו אליו אט-אט מהערימה המוכנה.

דקות וקטנטנות. מכל ביצה בוקעות בדרך כלל שתיים עד שלוש תולעים.

בהחלט. התולעים אוכלות פסולת אורגנית, וההומוס הוא תוצר לוואי. לא חובה להפריד אותו או לעסוק בזה בכלל.

זה גם עניין מוסרי, אבל לא פחות מזה עניין מעשי. לשימוש פרטי אין בעיה להשאיר אותן. אבל אם אתם נותנים עציץ במתנה לדודה שהזמינה אתכם, לא תרצו שיטיילו בו תולעים. עוד על זה בעמוד ההומוס.

מהניסיון שלנו, ההומוס הלח נערם על הרשת ולא עובר דרכה בלי עזרה. מה שכן עובד: להניח את האדמה על רשת קשיחה מעל עציץ גדול ולהרעיד קלות – ככה עושים את זה. אם ניסיתם שיטה אחרת והצליח לכם, נשמח ללמוד.